מתוך צילומי תחקיר לסרט חדש אודות המתונים שבינינו, קטע מתוך הצגת היחיד המפתיעה “כהנא צדק?”. כהנא שחמק מקברו, אומנם מסרב לתחינות מעריציו “לחזור”, ובתוך כך הוא מאיר פינות אפלות בחברה הישראלית. במונולוג נוקב ובלתי צפוי מזכיר לנו כהנא עד כמה החברה שלנו זקוקה לתיקון דחוף, ועד כמה כדאי שנקשיב גם לקולות השונים הבוקעים בינינו, אפילו אם הם צורמים במיוחד. בקטע המצורף כהנא נכנס בבטן הרכה של מפא”י, תוקף את ניצול בני עדות המזרח שהורידו אותם בשל כך ממרומי השלטון. הוא מזכיר למוחי הצדק החברתי שבהתנחלות מצוייה יש יותר צדק חברתי ממה שהם יכולים לדמיין שאי פעם יהיה להם ותוקף את כולנו, ה”יהודונים” שנהיינו בעיניו. לא חייבים להסכים עם כהנא שהתהפך החוצה מקברו וקם לתחייה, אבל כהנא של יואב איתמר בגילומו המדויק והחד של אברהם שלום לוי, מציב מראה מול הצופים השבעים, בועט בבטנם הרכה ולא מניח להם לשכוח. לא חייבים להסכים עם המחזאי שהוא גם מורה לאזרחות, אבל הוא מזכיר למי ששכח שגם כהנא היה אדם עם ערכים משלו, ושעכשיו כבר מאוחר מדי מכדי לתקן את הנזקים שגרמה ההתעלמות ממנו בחייו. באמצעות הפרסונה הכי נון גראטה בחברה הישראלית, קורא לנו איתמר להקשיב גם לקולות העולים מן הקצוות, ולהתמודד איתם בגובה העיניים. מחזה מאת: יואב איתמר, בימוי: אלעד שרעבי, משחק: אברהם שלום לוי. קריאת השכמה מטרידה ומומלצת בצוותא.
