- בדיחות טובות כמו פעם, כדי לזכור לצחוק ולחייך גם כשמחיר המילקי והגז בשמיים. סדרת אינטרנט חדשה שהשקנו בגלל המצב. מה שמזכיר לי בדיחה; יהודי נוצרי ומוסלמי מתים ומגיעים לגן עדן, פתאום בא שר החוץ…
New Media Hebrew
עם פרסום תמונותיו של שווילי מול מאות ישראלים עירומים כביום היוולדם. דובר ש”ס הודיע כי ש”ס לא תצטרף לממשלה בראשותו של אדם חסר מוסר כמו שווילי. ח”כ גפני הודיע כי יקדם חקיקה שתשית סקילה או עשרים שנות מאסר על התערטלות בציבור, אפילו אם היא נעשתה לצורכי אומנות. כאמור, הסערה הפוליטית דתית התחוללה עם דליפת התמונה מפרוייקט העירום של ספנסר טוניק בים המלח, ובה נראה שווילי בבירור עומד בסמוך לאתר הצילומים כשמצלמה בידו. אמיליו אספרנצה, דוברו של שווילי מסר בתגובה “זהו עוד ספין מבית מדרשם של מתחרנו הפוליטיים. שווילי הוא צלם חובב, והוא בסך הכל הוזמן לשמש כצלם שני לספנסר”. עוד הוסיף: “מפלגת בשביל ישראל תומכת באומנות והיא תגדיל את תקציב התרבות בישראל לפחות פי חמש עד לגובה 1% כמו במדינות המתקדמות בעולם. אנחנו גם נקדם פתיחה של חופי נודיסטים, ומסלולי רכיבה על אופניים בעירום”.
שווילי הגיב היום בביטול: “בגרוזיה היינו שוחים ביחד בעירום בנהר, ושום דבר רע לא קרה לנו. להפך, ככה הכרתי את אליזבטה אישתי לשעבר”. עוד מסר היום שווילי בתגובה: “אלוהים ברא אותנו עירומים, אבל את הבושה יצרו גברים טיפשים וביישנים שלא מבינים שאישה ערומה זה דבר יפה. גם אני לא מתבייש בגוף שלי, ואני לא מתבייש לראות נשים וגברים ערומים. אם לא הייתי מוזמן לצלם כאן הייתי מתפשט בשמחה ומצטרף לחבורת האנשים השמחים האלה, שמקבלים את עצמם במו שאלוהים ברא אותם.”
לאחר ביקורה הבלתי צפוי של אנג’לה מרקל, גם הילרי קלינטון הגיעה לביקור בזק בישראל. שתיהן הגיעו אל הכנסת כדי לתמוך באופן פומבי במועמדותו של ישראל שווילי לראשות ממשלת ישראל. כידוע לשווילי יש קשרים ענפים עם מנהל מחסני הזהב בפורט נוקס. קלינטון הזמינה את ישראל שווילי לסיור בארה”ב וביקשה ממנו לתמוך פומבית במועמדותה שלה לנשיאות ארה”ב. שווילי, ששמח מאוד לפגוש את גב’ קלינטון, סירב בנימוס: “אינני לא יכול להתערב בבחירות במדינות אחרות, כמו שאני מצפה מן האמריקאים שלא יתערבו בבחירות בישראל. בכל מקרה אני מתערב איתכם שמה שהיה לא יהיה. לא בישראל ולא בארה”ב. החגיגות נגמרו. מילה של שווילי.”
עשרות אלפי נזירים, מעריצים ומאמינים התכנסו היום בטיבט כדי להיפרד מהמנהיג הדגול ישראל שווילי ולברך אותו לרגל חזרתו לישראל לקראת הבחירות הקרובות ב- 17 למרץ 2015. לאחר שנתיים של ויפאסאנה, גילה יו”ר תנועת “בשביל ישראל” את משמעות החיים והוא מתכוון לחלוק אותה עם תומכיו בישראל. לא עוד שחיתות ורדיפה אחר כוח, כסף וכבוד, אלא ערכים אנושיים של חמלה וכבוד הדדי. ישראל שווילי בשביל ישראל. שווילי לא יכול יותר היה לעמוד מנגד לנוכח קרבות האגו שמנהלים ראשי המפלגות בישראל ונעתר לבקשת תומכיו לחזור ארצה ולהציל אותנו מעצמנו לפני שיהיה מאוחר מדי. בקרוב יציג את תוכניתו ” חיים חדשים בארץ ישראל החדשה” שתשנה לחלוטין את אורח החיים במזרח התיכון.
ישראל שווילי נפגש אמש עם סוחרי וצרכני אלכוהול. “גל האלימות הגואה בישראל חייב בטיפול דחוף, בקרוב אציג את תוכניתי למאבק באלימות ולהורדת הצריכה באלכוהול”. אמר שווילי, “אני בא ממדינה שבה שותים אלכוהול כמו מים, אבל שם לפחות אין הרבה מכוניות, אז יש פחות תאונות.” נודע כי שווילי מתכנן להשיק בקרוב את קו המשקאות “קוקה שווילי”, משקה שמרגיש כמו אלכוהול, אבל טעים ולא משכר ממש כמו קולה. קוקה קולה ווודקה סמירנהוף בכוננות ספיגה.
ביטחון: שתי מדינות לעם אחד. גרוזיה וישראל לעם ישראל. יש כאלה שאומרים לי: עזוב את גרוזיה, מה יש לך מגרוזיה?!!! מה יש לי מגרוזיה?! מה יש לי מגרוזיה?! ואם הם יתחילו לירות עלינו טילים?? אתם באים ללמד אותי על גרוזיה? אני נולדתי בגרוזיה! גרוזיני, אתה מעצבן אותו, מביא לך אותה בטיל!!!… אז בשביל הביטחון אני אומר – שתי מדינות, אפילו שלוש, אפילו ארבע – לעם אחד. גם עודף ביטחון לא דבר כל-כך טוב. היה לי חבר, בחי-אלוקים, בחור עם עודף ביטחון – ניסה לשדוד בנק עם סכין יפנית, אם זה לא עודף ביטחון עצמי אז אני לא יודע מה זה עודף ביטחון ואני יודע מה זה עודף ביטחון. באתי לבקר אותו בבית סוהר, אמרתי לו: בוריס, לשדוד בנק זה מינימום אקדח, אז מה הוא אומר לי? היה לו אקדח בכיס, אבל הוא לא חשב להוציא אותו כי הוא לא הרגיש שיש לו פרטנר. הסניף בכלל היה סגור.
תוכנית מיסוי חדשה שבה משלמים רק על מה שנהנים. אין סיבה שאנשים ייהנו מסקס ושהמדינה תעמוד בצד – לא מרוויחה מזה כלום וגם לא נהנית.
אנחנו נתקן טעות גיאוגרפית היסטורית: נעביר את הכנרת לנגב, כי שם המקום שלה, ולא בצפון, איפה שממילא יש מים. חיפושי הנפט יופסקו מיד – שלא יקרה מה שקרה עם הגאז – מצאו גאז בים התיכון ומאז אין גאז. ומה קורה עם החשמל שהמחירים שלו כל הזמן עולים? היום אם אתה לא עובד בחברת חשמל לא משתלם אפילו להתחשמל: ואם עובדי חברת החשמל לא משלמים על החשמל שהם צורכים, אז חברי כנסת שעובדים בבית המחוקקים לא צריכים לשלם על פשעים שהם עושים.
Visit a page http://www.facebook.com/israelshvili
לצד צמיחה דרמטית של אוכלוסיית בני האדם על כדור הארץ, מצטמצמות כיום עתודות המזון בעולם. המשבר קרוב מאי פעם למרות מראית העין של השפע בחיינו. הים גוסס, לאחר שהיה לנו לאורך הדורות מקור מזון מרכזי. קהילות דייגים ברחבי העולם ישקפו את האסונות הפוקדים את הים, דרך תנובת הרשת המצטמצמת שלהם.
הסרט הוא ניסיון להציף את אחת הבעיות האקולוגיות הגדולות והמשמעותיות ביותר של דורנו – מצבם המדאיג מאוד של ימי העולם. בתהליך ההפצה שלו חומרי הסרט יעובד ויפורקו גם לתוכן שיוצג במדיה חדשה. 71% מכדור הארץ שלנו מורכבים מאוקיינוס. מאכלי ים הוא המקור העיקרי לחלבון למיליארדי אנשים על פניו. הקשר של האדם לים היה מאז ומעולם קשר קיומי הדוק. עוד בימי קדם שהשם “שבעת הימים” תיאר את מקווי המים שהיו ידועים אז ועד היום ששם זה מתאר את כל האוקיינוסים המוכרים בעידן המודרני.
הסרט עוקב אחר סיפוריהם של קהילות דייגים ברחבי העולם, גברים ונשים שחייהם מסתמכים על כמות הדגים שהם יביאו עימם הביתה בסוף היום, זה מזונם וגם פרנסתם. קהילות אלו ראשונות להבין על בשרן, את מה שכבר ידוע כיום לכל מי שמצוי באסונות הסביבתיים הגלובליים – החיים הימיים מדלדלים מיום ליום. אחריות כבדה מוטלת על כתפי הדייגים במציאת האיזון בין הכרח הפרנסה ובין השמירה על הים ועל היצורים החיים בו תוך הקפדה על דייג מבוקר. איזון זה מופר כמובן על ידי דייג מתועש וחסר גבולות.
אנחנו מבקשים להציג את מערכת היחסים העדינה בין הדייגים ובין הים. זהו סיפור על האנשים של הים, מתרבויות שונות ומנופים מהפנטים שונים. לאורך השנה האחרונה נסענו ונפגשו עם הדייגים המקומיים באי קלימנוס ביוון, טנזניה, מדגסקר, פטגוניה, ובימים אלה ממש אנחנו מצלמים בפורטוגל. למדנו במהלך המסעות הללו כי האנשים האלה חולקים אורח חיים דומה מבלי שפגשו האחד את השני.
הפרויקט שלנו מבקש לחצות את כל הימים – שבעת הימים כפי שתוארו בעת העתיקה – האוקיינוס הארקטי, האוקיינוס האטלנטי הצפוני, האוקיינוס האטלנטי הדרומי, האוקיינוס השקט הצפוני, האוקיינוס השקט הדרומי, האוקיינוס ההודי והאוקיינוס הדרומי. בתחקיר שלנו חקרנו ואיתרנו מספר קהילות דייגים פוטנציאלים לתיעוד בכל אחד מהימים הללו, שיכולים להשתתף בפרויקט שלנו ולייצג את החזון שלנו. רובם ככולם במשבר העמוק אי פעם מבחינת כמו הדגה שהם צדים.
דייגים אלה נושאים מדי יום בעול הפרנסה ההופכת להיות קשה יותר ויותר. רובם מסרבים לוותר על הקשר עם הים ומקפידים לשמור עליו, משום שהם חשים מחוברים אליו עמוקות. הם מבינים כי המשבר האקולוגי אליו נקלעו הימים הם בהכרח אחריות האדם המודרני, מימי המהפכה התעשייתית ועד היום. כאמור המשבר רק מחריף והסרט הזה מבקש להניף דגל שחור נגד כל התעשיות המחריפות את מצבו החמור של הים בכל רגע ורגע, בתקווה שזה יביא לשינוי דחוף בתודעה.
מדובר בהפקה שתצולם ברחבי הימים בעולם כולו. ההיקף הבינלאומי של ההפקה מתאפשר הודות לפאולה פייפרמן (בתמונה), הצלמת וחוקרת הימים השותפה ליצירתה. הודות לה יש לנו נגישות והזדמנות להציג מקומות אקזוטיים מקצות העולם, שרק מעטים מגיעים אליהם.
הכוונה שלנו היא להתאים כל יבשת/ארץ שבה יוקרן הסרט תותאם גרסה משלה. לא מדובר רק בשינויים של שפה, אלא בדגשים של תוכן, כך שיושם דגש מיוחד בכל גרסה, על הצגת הים הגובל בחופיה של המדינה המשדרת. כלומר זה יהיה אותו סרט בינלאומי, שבו יוצגו דייגים מכל העולם שיישקפו ברמה מקומית את המשבר האקולוגי שחווה הים.
המאמצים הבינלאומיים במאה ה-20, להגדיל את זמינות המזונות העשירים בחלבונים, הובילו למאמצי הממשלות להגדיל את ענף הדיג. מדיניות חיובית, הלוואות ותמיכות הולידו עלייה מהירה של פעולות דיג תעשייתיות גדולות, שהחליפו במהירות ספנים מקומיים, כמקור אספקה למאכלי ים. ציי דיג בעולם מבצעים דיג מסיבי ובלתי מבוקר כדי לשמור ביקוש, ולא מאפשרים התחדשות של אוכלוסיות דגים. דיג של רוב הזנים המבוקשים, כמו: הכתום roughy, בס ים צ’יליאני, וטונה הכחולה סנפיר, קרס.
ספינות דיג גדולות שנועדו ללכוד יצורי ים שוכני מעמקים, ברצפת האוקיינוס, תרמו אף הן לנזקי המערכת האקולוגית של האוקיינוס. משקעים המכילים מזהמים שבו והתרווחו בעבר לתוך האוקיינוס ושרשרת מזון. שלל הלוואי, שיכול להגיע לכדי 90% ממה שהוא נתפס ברשתות אלה, לעתים קרובות נזרק חזרה לים למות.
פאולה היא אמנית וצלמת טבע ועבודתה מכתיבה סגנון מסויים. כפי שתבחינו במצגת הוידאו של הפרויקט היא איננה צלמת שגרתית והיא מתמודדת עם תיעוד האובייקטים המצולמים ועם סביבת חייהם יוצא דופן. העדשות רחבות ולמרות זאת הגיבורים נדמים קרובים מאוד לצופה במסך. המבט של הצלם הוא סבלני וסקרן, כפי שטבעי שיעשה צלם טבע, אם הוא מבקש ללכוד את רגעי הקסם שהטבע מזמן. הסגנון שלה אומץ על ידינו בשמחה, משום שהוא מאפשר ליופיו של העולם, האדם ובעיקר הים לפרוץ דרך המסך עד שאפשר כמעט לחוש אותו. פאולה היא הצלמת הראשית של הסרט והבחירה בנקודת מבטה המיוחדת להוביל את הסרט היא מכוונת, ונועדה לאפיין את הסגנון הוויזואלי של הסרט. צריך להבין שעבור הדייגים העולם לא מסתיים על פני האדמה ופני המים, כמו למרבית בני האדם. לעיתים מרכז עולמם הוא דווקא מה שמתחת לפני המים. מצב הביניים המתואר בתמונה הנ”ל, חצייה מתחת למים וחצייה מעל, הוא מצב טבעי אצל פאולה. האמת היא שבכל רגע שזה מתאפשר היא מבקשת לצלול עם מצלמתה אל מתחת לפני המים, אל העולם הרבגוני והמופלא הזה, הגווע כעת לנגד עיני מצלמותינו. מתחת לפני הים נפעיל בנוסף גם את מצלמות הגו-פרו החדשות, המאפשרות גמישות יוצאת דופן לצד איכות העולה על צילומי ה- HD. אנחנו נצמיד את המצלמות לדייגים ולחבריהם ונעקוב אחריהם מקרוב ומרחוק, באמצעות מצלמותיה הנוספות של פאולה. מצלמה וידאו נוספת תעסוק באיסוף עדויות. זו תהייה מצלמה דוקומנטרית קלאסית שעיקר תפקידה הוא איסוף הקולות של הדייגים, והנצחת פניהם צרובות השמש לצורך פרויקט התיעוד האינטרנטי. בכוונתנו למפות ככל יכולתנו את מפת העולם בעדויות של דייגים מודאגים שידגימו לצופים בעולם את חומרת המצב.
דאריו הוא אב לרואיז, בן 18 העובד עם אביו בדייג צדפות בצלילה. ושניהם עובדים עם הסבא, שהוא דייג מפורסם באזור.
Dario knows the depths of the sea from the age of 5. Among recreational diving, commercial and professional has developed his vast knowledge of the sea. Today, then, is a renowned spearfishing hunter with several medals won throughout Latin America.
Dario’s first contact with the depths of the sea was at the age of five. Since then he has worked as a diving instructor, an underwater photographer and a professional diver. Nowadays he is a renowned spear-fishing hunter with several medals won throughout Latin America.
The type of fishing he does is called ‘Artisan fishery’. Made from a vessel of 8,50 meters in length, 2,40 beam and 1,20 draught. Made of fiberglass, with a 200Hp outboard engine. These fishermen are called ‘buzos marisqueros’ or ‘shellfish divers’. From seabed they collect several types of shellfish , such as scallops, mussels and other species that are found up to 27 meters deep.
His team is made up of a sailor, the captain and another diver. His father often accompanies him as captain while Dario dives to collect shellfish.
The boat has two hoses just over 100 meters each, called ‘Narguile’ or “Hookah” connected to a small compressor installed aft, which provides air during dives. This compressor does not always work continuously, resulting in problems for divers to stay in deep.
The working day usually begins before dawn, loading up equipment, fuel containers and picking up the daily crew..
After a two-hour drive among gravel roads; they reach their destination, Playa Larralde, in the Gulf of San José; a fishermen’s beach, where the boat is.
They then load the plastic containers that will be filled with cargo of scallops. A very important implement, the dip nets, circular nets that a diver uses underwater to collect shellfish. They are commonly called ‘Salabardos’, they have a very peculiar shape with wide rigid mouth on one end, to facilitate the task of uploading the catch under the water. And a loose net on the bottom for optimal charge of many kilos in each sack replacement.
Last check takes place before leaving to sea. This output lasts for hours, always depending on the schedules of tidal currents, weather conditions and wind direction.
Water temperature can reach 8 * degrees in winter. Differences in tidal range up to 8 meters. The optimum time to enter the sea is at low tide; optimizing over bottom times and as a result, the day’s catch.
Those are decisions that the captain must make each day.
The boat is pulled by a small tractor to the coastline. Depending on the site chosen(sea), it may take about an hour to get there.
After a full day at sea, the boat returns to the mainland, overloaded with the day’s catch.
Sailors, divers and captain return home to rest and prepare for the next day of fishing.
Dario has been fishing mussels for twenty years. According to his experience it is difficult to see changes in growth and development in mussels since their cycles are random. There have been good and bad years and he does not believe that there are ties to pollution and/or contamination.
Nowadays the overpopulation of Undaria, an algae species that has grown in the area in an unnatural way. This algae colonizes on vast areas so as to absorb more sunlight, and can reach up to 17mts deep. Therefore mussels choose deeper areas to grow where they can have more oxygen and be free of algae. Due to this their growth is affected. Mussels have been found up to 72mts. Deep.
This is how Dario remembers his days out at sea ,a very special event comes to mind. And he remembers this as the most special moment under the sea….
He was collecting mussels when suddenly he saw a shadow at about 1 meter from where he was. It was a Southern Right Whale hovering over him, curious of what he was doing. They starred at each other for a bit and then both Dario and the whale carried on with their own business. The whale stayed there for a while as if it was accompanying him in his taks. He felt safe and protected and knew the whale would not harm him. Once again he felt he was part of the sea just as she was.
דולילנד – ארץ הבובות, היא ארץ אגדית שכל ילד היה שמח להגיע לשם בכל רגע, ובעצם גם כל מבוגר שנשארה בו מעט מן הרוח הקסומה של אגדות ילדותו. ארץ הבובות היא ארץ כמו כל ארץ בעולם, רק שהכל בה מלאכותי. השמיים, השמש, הירח, ואפילו המים. זוהי ארץ שכל תושביה הן בובות ואין בה איש. אנחנו מגיעים לדולילנד ברגע היסטורי – בכל הבובות שם מתגשם פתאום חלומו של פינוקיו להפוך לאנושי. כולם שם חיים ונושמים אם כי הם עדיין נראים כמו בובות. המלך בובה, הטבח, הנסיכה, רועי האווזים, אופי העוגות וציירי החלומות – כולם בובות. אלה הן בובות חדשות ויפות שלא ראינו קודם מעולם, אבל הן דומות במאפיינים שלהן לבובות המוכרות לנו מן הילדות וגם מעכשיו. יש בובות של בני אדם ויש בובות של חיות ולבובות האלה יש רהיטים ובגדים, מכוניות ובתים וכמובן שגם צעצועים.
“הנוצה מארץ הבובות” מגולל סיפור אגדה מודרנית שעוסקת בקשר הנצחי שיש בין בני האדם לבין הבובות שלהם. זוהי עלילה משעשעת, מותחת ונוגעת ללב, העוסקת בזהירות ובאומץ בחיים ובמוות, ובתכנים יסודיים ומשמעותיים של הקיום האנושי. “הנוצה מארץ הבובות” פונה לקהל יעד רחב, “לכל המשפחה” ובכל התרבויות.
קשה לדמיין את חיי בני האדם ללא בובות – אבל זהו מצב הפתיחה של “ארץ הבובות”. בארץ הבובות אין איש, ובארץ האנשים לא נותרה אפילו בובה אחת. התסריט עוקב אחר סיפורן של הבובות בארץ הבובות, ורק יחד איתן הוא מתגלגל ומגיע בסופו של דבר אל ארץ האנשים. העלילה מתארת מסע נואש לחיים ולמוות של בובות מארץ הבובות לארץ האנשים שמבינות שיש לשים קץ לפירוד בין העולמות.
הסרט מטפל באחד המשברים המרכזיים שהביאו עלינו החיים המודרניים בעידן הנוכחי. תא החמולה הרב משפחתי המגונן נהרס כמעט לחלוטין בעולם המערבי. כך גם התא המשפחתי המסורתי מתגוון במודלים חדשים של חיים חד הוריים, תוך צמצום גובר והולך של המחויבות הבין משפחתית.
“הנוצה מארץ הבובות” פונה לקהל יעד רחב, “לכל המשפחה” ובכל התרבויות. גיבורי הסרט הראשיים יעוצבו בדמותן של בובות הפורצלן והגומי הוורודות והקלאסיות, קונספט עיצובי מקורי שככל הידוע טרם נעשה בקולנוע.
דולילנד היא ממלכת בובות אגדית שבה חיות הבובות לבד ובנפרד מבני אדם. הארץ היפה הזו היא ארץ מפתיעה וצבעונית, כל בית שם יכול להיות ממתק או מתקן שעשועים, וכל כביש חפיסת שוקולד. בדולילנד הכל עשוי מבובות – אימא ואבא, ספר ובית. השמיים שמי בובה, והים ים-בובה, ואפילו האוכל הוא בובה.
דולי היא בובת נערה צעירה והיא הנסיכה האהובה של דולילנד. לאחרונה דולי חשה בודדה, למרות שהיא אף פעם לא לבד. דולי מרגישה שמשהו חסר בחייה, והיא איננה מבינה למה ומה. בסופו של דבר היא מבינה שכל הבובות החיות בדולילנד הן אולי שמחות, אך גם מאוד בודדות, פשוט מפני שאין שם אנשים. עולם שבו הבובות הן ללא אנשים והאנשים ללא בובות, הוא עולם עצוב מאוד.
החיים בדולילנד נראים שמחים ומאושרים אבל יש בעיה אחת גדולה בדולילנד – חיי הבובות שם אינם חיי נצח, שלא כמו חיי הבובות כשהם בינינו. מאז הקימו הבובות את ארץ הבובות לא השתנה בהן דבר, פרט לעובדה שהן הפכו להיות “אנושיות”, במובן זה שהם יכולים יום אחד למות. בצד השמחה הנובעת מהגשמת חלומו הגדול של פינוקיו הבובה להפוך לאנושי, סופיות החיים מדאיגה מאוד את הבובות, שחיו עד אז חיי נצח עד בלאי או אובדן.
מלך דולילנד הוא פאפידי, קשיש חכם וטוב לב שהשכיל לבנות עבור הבובות חיים שקטים וטובים. כשדולי נכדתו מגלה לחרדתה כי הוא עומד למות, היא רוצה לעשות משהו כדי להציל אותו. היא מבינה שלכל הבובות היו פעם חיי הנצח כשהן חיו בקרב בני האדם, והיא מחליטה למצוא את ארץ האנשים. כך היא חושבת שהיא תוכל להציל את הסבא שלה, ואת סבתא שלה, ובעצם את כל הבובות החיות בדולילנד.
השליט האמיתי בארץ הבובות הוא דוליקון, שר צבא קשוח ומר לב. באמצעות חיילים ושוטרים הסרים למרותו, השכיל דוליקון להשתלט על כל מוקדי הכוח בארץ הבובות. דוליקון מאוכזב מאוד מבני האדם שנטשו אותו עוד כשהיה בובת צעצוע בידיהם. באותם ימים רחוקים שבהם עדיין חיו בובות ובני אדם יחד, נינטש דוליקון על ידי בעליו המתבגר. אז חבר דוליקון לפאפידי, שגם הוא נינטש ע”י בעליו, ויחד הם הקימו את דולילנד, שהפכה עד מהרה למקום מפלט לכל הבובות הנשכחות. דוליקון מעולם לא סלח לילד שנטש אותו, בזמן שפאפידי דווקא התגעגע לחברו טוני שנעלם. ארץ הבובות הייתה מוצלחת מדי, ומהר מאוד הגיעו אליה כל הבובות שחיו בין בני האדם, עד שלא נותרה שם אפילו בובה אחת. חיי האנשים ללא בובות הפכו להיות אומללים ועצובים.
דולי יוצאת יחד עם אחיה דודי למסע לגילוי מחדש של ארץ האנשים. היא אינה מבינה וגם אינה נעתרת לבקשתו של פאפידי להניח לו למות. למסע ההרפתקאות מצטרפים רוקי הכבאי החזק והאמיץ וצ’יז השוטרת. גם קיילי הדורבנית הפחדנית, וקורין, עגורת הכתר והציפור השומרת של דולי.
דוליקון חושש בצדק לשלטונו והוא ועוזריו הקשוחים יעשו הכל כדי למנוע מדולי ודודי מלהגיע לארץ האנשים. דוליקון מאמין כי חזרת הבובות לארץ האנשים תביא אסון גדול על ראש הבובות, והוא נחוש למנוע זאת בכל מחיר. עוזרת לו במזימתו בטסי, ואימם של דולי ודודי, מלכה רודפת שררה וכוח. כשהיא מבינה שהיא שותפה להרס ארץ הבובות אולי כבר מאוחר מדי.
דולי ודודי רוצים אומנם להציל את כל הבובות בארץ הבובות ממוות, ואת כל האנשים מחיי עצב ובדידות. אבל אז מתברר כי “אנושיותן” של הבובות היא כבר בלתי הפיכה וכי מי שנדון למות ימות. או אז הם מבינים שזה לא בהכרח רע, שחיי נצח בתור בובה, אינם בהכרח עדיפים על חיי אנוש קצובים בזמן.
לדוליקון יש תוכניות גדולות יותר מהשתלטות על דולילנד. את הצבא העצום שלו הוא הקים כדי להשתלט גם על ארץ האנשים. האיום של צבאו העצום על חיי האנשים הוא ממשי ומפחיד. תוכנית הנקם השטנית שלו קרובה להשלמת יעדיה האכזריים.
לאחר מסע ארוך, פוגשים דולי ודודי בילדים ובאנשים שמעולם לא פגשו, ושבלעדיהם חיי הבובה, כמו חיי בני האדם, אינם חיים.
את האיורים היפים עיצב מיש, פיל אנימציה.
סרט מונומנטלי בתלת מימד אודות ההיסטוריה של העיר ירושלים. הסרט באורך כ- 90 דקות, יהיה אוניברסאלי, חוצה הבדלים של דת, תרבות ושפה וגיל.
מכל הערים בעולם, נדמה שירושלים עומדת במקומה עוד משחר ההיסטוריה. במשך הדורות ועד היום שהיא מושכת אליה מאמינים, כובשים וסקרנים מכל רחבי העולם. ירושלים נחרבה ונבנתה 17 פעמים מאז הקמתה, ושלטו בה לפחות 25 עמים שונים. סרט אודות העיר המיוחדת הזו ייקח את הצופה למסע מרתק בין שבילי ההיסטוריה של העיר שנאמר עליה “עשרה קבין של נוי בעולם תשעה בירושלים ואחד בכל העולם”. בטקס קבלת פרס נובל לספרות ב- 1967 נאם שם הסופר ש”י עגנון; “מתוך קטסטרופה היסטורית, שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת, תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בזכותה של ירושלים כתבתי את כל אשר נתן השם בלבי ובעטי”. בדומה לאמרה המפורסמת, אם רבים אינם יכולים לבוא בשעריה העתיקים של ירושלים, הסרט “ירושלים לנצח” יביא את העיר אליהם. ירושלים שוכנת בלבבות רבים של בני הדתות השונות, ומעניקה להם תקווה והשראה, אך רק מעטים מהם ראו אותה בעיניהם ממש. יש שניים שלושה אתרים בולטים בעיר שתמונותיהם הפכו לאייקונים המזהים של ירושלים, אבל ירושלים היא הרבה יותר מזה. את העושר החוויתי, מלא ככל האפשר של ירושלים, בכוונתנו להראות ולהשמיע באמצעי ההמחשה העצומים ביותר הקיימים כיום. ירושלים היא מילת קסם אוניברסאלית. הכמיהה לירושלים היא מקודשת כמעט, חוצה עמים, דתות ותרבויות; “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני” שורר איבן גבירול בספרד, ומעבר למפרץ הלמאנש נכתב השיר “ירושלים” של ויליאם בלייק, שהוא אולי הפטריוטי ביותר לעם הבריטי; שיר המבטא תשוקה להקים “ירושלים” על אדמת אנגליה. קסמה של ירושלים הוא עתיק והוא אינו חלק ממגמות העידן החדש המחפש משמעויות. מרק טווין, הסופר האמריקני הידוע בהומור שלו, כותב בסרקזם על הגעתו לירושלים: “לבסוף, בחצות היום, חומה עתיקה וקשתות מתפוררות החלו להתפרש בנתיבנו. יגענו במעלה גבעה נוספת, וכל צליין וכל חוטא בקרבנו הניף את כובעו! ירושלים!” אבניה של העיר אולי מתפוררות ומתכלות אבל הלב צוהל אליה. התמונות העצומות שנצלם בעיר והקולות שנקליט מיועדות ללב האוניברסאלי הזה, שכמֵהַ לירושלים כפי שכמהים למולדת רחוקה, נשגבת ובלתי מושגת.
הפקת סרט היסטורי בפורמט 3D אודות העיר ירושלים, המיועד להקרנה על מסכי תלת מימד דיגיטליים בלמעלה מ- 20,000 בתי קולנוע מיוחדים לכך ברחבי העולם. הכוונה היא ליהנות מן היתרונות הגלומים בהפקה של סרטים בישראל, בעלויות יחסית נמוכות ובתנאי מיסוי נוחים, המגדילים את סיכויי הרווח מהשקעה בסרטים בישראל. הסרט יופץ גם כסדרת טלוויזיה, ב- DVD ובכל הפלטפורמות הדיגיטליות החדשות הקיימות. אפיקים מקבילים להקרנה על מסך IMAX הידועים כמניבי רווח גדולים ונוספים של סרטים מסוג זה.
הסרט “ירושלים לנצח” ישלב צילומים אותנטיים ועכשוויים שיצולמו בירושלים יחד עם אנימציה ריאליסטית בתלת מימד. אתרים עתיקים, מקומות קדושים לדתות השונות, חגים קבועים ומזדמנים, אירועים המוניים. התמונות והקולות של העיר יועצמו באמצעות שיטות הצילום וההקרנה ב- IMAX. כן יהיה שחזור דרמטי של אירועים היסטוריים באנימציה בסיפור המסגרת של הסרט, שיחבר את חלקיו המתועדים היום. במעופה תחבר היונה בין תקופות, דתות, תרבויות ועמים. משכינה שלום על המסך המתאר בגדול את פניה של העיר שחוברה לה יחדיו לכולם. את התמונות ילווה קול קריינות, שיקריא טקסט אותו מיועד לכתוב כותב קנוני. הטקסט יתאר באופן פיוטי ולא דידקטי את סיפורה של העיר, ויתאר את טיבם של המראות שאנו רואים. את הסרט מיועדים לביים שלושה במאים ידועים. הבמאי הנודע ג’ון בורמן (גברים במלכודת, אקסקליבר ועוד) נתן את הסכמתו לביים, ואנו מחפשים כרגע את שני הבמאים הנוספים.
מכל הערים בעולם, לירושלים יש מעמד מיוחד עוד משחר ההיסטוריה. במשך כל הדורות ועד היום היא אבן שואבת למאמינים, כובשים ועולים לרגל מכל רחבי העולם ומכל גווני הדתות הגדולות. ירושלים נחרבה ונבנתה 17 פעמים מאז הקמתה, ושלטו בה לפחות 25 עמים שונים. סרט אודות העיר המיוחדת הזו ייקח את הצופה למסע מרתק בין שבילי ההיסטוריה של העיר שנאמר עליה “עשרה קבין של נוי בעולם, תשעה בירושלים ואחד בכל העולם”.
הסרט ישלב אנימציה ריאליסטית בתלת מימד יחד עם תמונות אותנטיות שיצולמו במשך השנה בירושלים: אתרים עתיקים, מקומות קדושים לדתות השונות, חגים קבועים ומזדמנים, אירועים המוניים. התמונות והקולות של העיר יועצמו באמצעות שיטות הצילום וההקרנה המתקדמות ב- תלת מימד, הצופים יוכלו לחוש שהם מבקרים ממשי ברחובות העיר, ומשתתפים באירועיה הגדולים. את התמונות ילווה קול קריינות של קריין מפורסם ומתאים לכל שפה. את הטקסט מיועדים לכתוב כותבים קנוניים בני שלוש הדתות שירושלים קדושה להן. הטקסט יתאר באופן פיוטי ולא דידקטי את סיפורה של העיר, ויתאר את טיבם של המראות שאנו רואים. כן יהיה שחזור של אירועים היסטוריים באנימציה בסיפור המסגרת של הסרט, שיחבר את חלקיו המתועדים היום. חיבור טבעי חווייתי בין תקופות, דתות, תרבויות ועמים שכולם חלק מן ההיסטוריה של העיר שחוברה לה יחדיו. ההפצה של הסרט תהיה בינתאומית, בתלת מימד, לבתי הקולנוע המיוחדים לכך ברחבי העולם וגם ב- IMAX, כשני סרטי המשך, כ”א באורך 45 דקות.
ירושלים עתירה באתרים ובמבנים יפים ומיוחדים. מרביתם קדושים לשלושת הדתות ומטופלים בדרך כלל על ידי נציגיהן. הסרט יציג את כל המקומות הבולטים בעיר ובהיסטוריה שלה, על רקע הנוף ההררי המיוחד לה. בצילומים ובאנימציה בתלת מימד, נשחזר חלק מן המבנים והמקומות שנהרסו, על פי המידע הארכיאולוגי וההיסטורי הקיים, ועל פי יצירות האומנות ששחזרו והנציחו אותם. להלן רשימה חלקית של המקומות הבולטים שנתעד: הר הבית, מנהרות הכותל והכותל המערבי, כנסיית הקבר, כנסיית גת שמנים, הוויה דולורוזה, המסגדים עומאר ואל אקצה, הר הזיתים, טיילת ארמון הנציב, מגדל דוד, קבר דוד, טיילת החומות ושערי העיר העתיקה, הרובע היהודי, שוק העיר העתיקה, גיא בן הינום, שוק מחנה יהודה ועוד ועוד, אינספור מקומות בני נצח.
במהלך השנה מתקיימים אירועים וחגים דתיים רבים בירושלים. אנחנו נצלם לאורך שנה קלנדרית אחת את הבולטים, החשובים וההמוניים שבהם. להלן רשימה מקרית מכל הדתות והמועדים: זו יכולה להיות החופה של הנכד של האדמור מגור, המתקיימת ברחוב ירמיהו, תהלוכה לילית צבעונית לכבוד שמחת תורה, בחול המועד סוכות ובפסח יש אירוע גדול של ברכת הכוהנים המתקיים בכותל והמונים מגיעים לברך ולהתברך, תפילות בקבר דוד המלך, תפילות הרמדאן על הר הבית, טיולי הלילה של הרמדאן, אזכרות ולוויות המוניות של רבנים מפורסמים בבית העלמין בהר הזיתים, אלפי בני אדם היורדים אל הכותל לפנות בוקר בלבוש לבן בליל שבועות, טקס סיום והענקת כומתה לצנחנים או לטירונים, חגיגות בר מצווה המוניות וסיור בשרשרת הדורות, תהלוכות מוסיקליות חגיגיות של הכנסייה היוונית המתקיימת בכל יום שישי, המדורות בל”ג בעומר, יריד חוצות היוצר ועוד.