רוב הישראלים אינם מודעים לכך שתורת ה”קרב מגע” הפכה בעיני זרים לאחד המאפיינים הבולטים של הישראליות, ולמעשה הביטוי העברי הנפוץ ביותר כיום בארה”ב הוא – Krav Maga. הסרט יגולל את סיפור פיתוחה של תורת הלחימה הישראלית “קרב מגע”, שנועדה לאפשר לכל אדם להגן על עצמו, והמוטו שלה – “פשוט. קצר. מהיר.”. במרכז הסרט עומדת דמותו האגדית של אימי ליכטנפלד, מתאגרף ומתאבק עטור פרסים מסלובקיה, שהיה גם רקדן ידוע בארץ הולדתו. אימי מגיע ארצה כניצול שואה, במהלך מלחמת העולם השנייה. ישראל נלחמת אז על קיומה בכלי נשק מועטים ובלוחמת פנים אל פנים, והילד היהודי שסירב להיכנע לבריונים האלימים ברחובות בראטיסלבה מייסד בישראל שיטה חדשה להגנה עצמית שאין יעילה ומהירה ממנה בעולם.
זהו סיפור על המצאה ישראלית חובקת עולם, תורת לחימה חדשה שניתן ללמוד אותה כיום בכל עיר בעולם המערבי. תורה חצופה ומקורית וכל כך ישראלית, שנוצרה כאן במקרה, כמו הרבה דברים אחרים. תורה יעילה ושימושית שלא מעט אנשים טוענים לבעלות על ייסודה, ושהוליווד משתמשת בה כמעט בכל סרט פעולה המצולם כיום. תורת לחימה קטלנית ומצילת חיים, שבלעדיה כל המבצעים הסודיים של היחידות הסמויות בצה”ל היו נראים אחרת. לולא ההיסטוריה ההפכפכה שלנו והצורך שלנו לשרוד בתנאים קשים, וודאי לא הייתה זוכה לראות אור יום. תורת לחימה שהפכה לפיסת היסטוריה מקומית, מרכיב משמעותי בפאזל של הזהות הישראלית, למרות שמרבית הישראלים אינם מודעים כלל לקיומה ולהיקף הצלחתה. הסרט יספר את סיפורו של הקרב מגע הישראלי, שיטת הלחימה הטובה ביותר בעולם להגנה עצמית ולקרב פנים מול פנים, שסיפורה האפי מעולם לא סופר בסרט. המצאה ישראלית משנה גורלות, שעל ייסודה חתום ניצול שואה, ועל המשך פיתוחה חתום אלי אביקזר, ילד רחוב אלים ועברין מנתניה, בן לעולים ממרוקו, שאימי מאמץ אל ליבו והופך ליורשו. כיצד השיטה הזאת נוצרה והתפתחה, לצד תקומתה והתפתחותה של ישראל? מה מיוחד בשיטה הזו, ומדוע כלליה דומים לנו כל כך, ולמה שמאפיין אותנו? איך קרה שאנשים רבים כל כך בעולם כולו בחרו בקרב מגע כשיטת הלחימה המועדפת עליהם? איך נפוצה השיטה במהירות גדולה כל כך ולמה? איך זה שדווקא אנחנו הישראלים, לא מעריכים את זה ולא מודעים להצלחה של תורת הלחימה המצליחה והמתפתחת בעולם, שאנחנו ייסדנו?
הצורך בהגנה עצמית בארץ ישראל
בסוף שנות העשרים בישראל חלה החרפה במערכת היחסים בין ערביי הארץ לבין מתיישביה היהודים (מאורעות תרפ”ט, המרד הערבי הגדול). המצב החדש יצר פגיעה ממשית בביטחונם האישי של המתיישבים היהודים, והביא לידי הכרה של ראשי היישוב, כי על כל נער ונערה, לדעת כיצד להתגונן בשעת צרה. כך הפכה ההגנה העצמית לשיעור הכרחי, ולמחנכת אופי לקראת הצטרפותם של בני הנוער לשירות ההגנה. גם המחסור בנשק ואיסור נשיאתו על ידי המנדט הבריטי, חייב מתן מענה לחיכוכים האלימים הגוברים והולכים עם האוכלוסייה הערבית בא”י. המשימה הוטלה על גרשון קופלר ז”ל, שכתב תוכנית אימונים שהורכבה משילוב של אגרוף וג’יאוג’יטסו, ונקראה “ספורט המגן”. שיעורים אלו הועברו לבני הנוער וגם לחברים בפלמ”ח. בעקבות צורך מבצעי בפלמ”ח נוסף פרק נוסף של שימוש במקלות, שבעצם היו ידיות של טוריה. שיעורים אלו זכו לשם הכללי קפא”פ – קרב פנים אל פנים. בשנת 1941 התקיים קורס מדריכי הקפא”פ הראשון, שמטרתו הייתה יישור קו בתכנים הנלמדים. חלק מתכניו של גרשון קופלר מאכלסים עד היום את הסילבוס של הקרב מגע. בשנת 1941 מונה גרשון קופלר להיות המדריך של כ”ג יורדי הסירה, וכחלק מדוגמא אישית, יצא למבצע אולם הוא לא חזר ביחד עם חבריו, וככל הנראה הסירה שלו הוטבעה על ידי צוללת גרמנית. מחליפו באותה עת בפלמ”ח היה יהודה מרכוס, אולם גם הוא נהרג בשנת 1942. כך נפתחה לאימי ליכטנפלד, שהגיע באותה שנה לארץ ישראל, הדרך אל ההגנה.
