לצד צמיחה דרמטית של אוכלוסיית בני האדם על כדור הארץ, מצטמצמות כיום עתודות המזון בעולם. המשבר קרוב מאי פעם למרות מראית העין של השפע בחיינו. הים גוסס, לאחר שהיה לנו לאורך הדורות מקור מזון מרכזי. קהילות דייגים ברחבי העולם ישקפו את האסונות הפוקדים את הים, דרך תנובת הרשת המצטמצמת שלהם.
הסרט הוא ניסיון להציף את אחת הבעיות האקולוגיות הגדולות והמשמעותיות ביותר של דורנו – מצבם המדאיג מאוד של ימי העולם. בתהליך ההפצה שלו חומרי הסרט יעובד ויפורקו גם לתוכן שיוצג במדיה חדשה. 71% מכדור הארץ שלנו מורכבים מאוקיינוס. מאכלי ים הוא המקור העיקרי לחלבון למיליארדי אנשים על פניו. הקשר של האדם לים היה מאז ומעולם קשר קיומי הדוק. עוד בימי קדם שהשם “שבעת הימים” תיאר את מקווי המים שהיו ידועים אז ועד היום ששם זה מתאר את כל האוקיינוסים המוכרים בעידן המודרני.
הסרט עוקב אחר סיפוריהם של קהילות דייגים ברחבי העולם, גברים ונשים שחייהם מסתמכים על כמות הדגים שהם יביאו עימם הביתה בסוף היום, זה מזונם וגם פרנסתם. קהילות אלו ראשונות להבין על בשרן, את מה שכבר ידוע כיום לכל מי שמצוי באסונות הסביבתיים הגלובליים – החיים הימיים מדלדלים מיום ליום. אחריות כבדה מוטלת על כתפי הדייגים במציאת האיזון בין הכרח הפרנסה ובין השמירה על הים ועל היצורים החיים בו תוך הקפדה על דייג מבוקר. איזון זה מופר כמובן על ידי דייג מתועש וחסר גבולות.
אנחנו מבקשים להציג את מערכת היחסים העדינה בין הדייגים ובין הים. זהו סיפור על האנשים של הים, מתרבויות שונות ומנופים מהפנטים שונים. לאורך השנה האחרונה נסענו ונפגשו עם הדייגים המקומיים באי קלימנוס ביוון, טנזניה, מדגסקר, פטגוניה, ובימים אלה ממש אנחנו מצלמים בפורטוגל. למדנו במהלך המסעות הללו כי האנשים האלה חולקים אורח חיים דומה מבלי שפגשו האחד את השני.
הפרויקט שלנו מבקש לחצות את כל הימים – שבעת הימים כפי שתוארו בעת העתיקה – האוקיינוס הארקטי, האוקיינוס האטלנטי הצפוני, האוקיינוס האטלנטי הדרומי, האוקיינוס השקט הצפוני, האוקיינוס השקט הדרומי, האוקיינוס ההודי והאוקיינוס הדרומי. בתחקיר שלנו חקרנו ואיתרנו מספר קהילות דייגים פוטנציאלים לתיעוד בכל אחד מהימים הללו, שיכולים להשתתף בפרויקט שלנו ולייצג את החזון שלנו. רובם ככולם במשבר העמוק אי פעם מבחינת כמו הדגה שהם צדים.
דייגים אלה נושאים מדי יום בעול הפרנסה ההופכת להיות קשה יותר ויותר. רובם מסרבים לוותר על הקשר עם הים ומקפידים לשמור עליו, משום שהם חשים מחוברים אליו עמוקות. הם מבינים כי המשבר האקולוגי אליו נקלעו הימים הם בהכרח אחריות האדם המודרני, מימי המהפכה התעשייתית ועד היום. כאמור המשבר רק מחריף והסרט הזה מבקש להניף דגל שחור נגד כל התעשיות המחריפות את מצבו החמור של הים בכל רגע ורגע, בתקווה שזה יביא לשינוי דחוף בתודעה.
מדובר בהפקה שתצולם ברחבי הימים בעולם כולו. ההיקף הבינלאומי של ההפקה מתאפשר הודות לפאולה פייפרמן (בתמונה), הצלמת וחוקרת הימים השותפה ליצירתה. הודות לה יש לנו נגישות והזדמנות להציג מקומות אקזוטיים מקצות העולם, שרק מעטים מגיעים אליהם.
הכוונה שלנו היא להתאים כל יבשת/ארץ שבה יוקרן הסרט תותאם גרסה משלה. לא מדובר רק בשינויים של שפה, אלא בדגשים של תוכן, כך שיושם דגש מיוחד בכל גרסה, על הצגת הים הגובל בחופיה של המדינה המשדרת. כלומר זה יהיה אותו סרט בינלאומי, שבו יוצגו דייגים מכל העולם שיישקפו ברמה מקומית את המשבר האקולוגי שחווה הים.
המאמצים הבינלאומיים במאה ה-20, להגדיל את זמינות המזונות העשירים בחלבונים, הובילו למאמצי הממשלות להגדיל את ענף הדיג. מדיניות חיובית, הלוואות ותמיכות הולידו עלייה מהירה של פעולות דיג תעשייתיות גדולות, שהחליפו במהירות ספנים מקומיים, כמקור אספקה למאכלי ים. ציי דיג בעולם מבצעים דיג מסיבי ובלתי מבוקר כדי לשמור ביקוש, ולא מאפשרים התחדשות של אוכלוסיות דגים. דיג של רוב הזנים המבוקשים, כמו: הכתום roughy, בס ים צ’יליאני, וטונה הכחולה סנפיר, קרס.
ספינות דיג גדולות שנועדו ללכוד יצורי ים שוכני מעמקים, ברצפת האוקיינוס, תרמו אף הן לנזקי המערכת האקולוגית של האוקיינוס. משקעים המכילים מזהמים שבו והתרווחו בעבר לתוך האוקיינוס ושרשרת מזון. שלל הלוואי, שיכול להגיע לכדי 90% ממה שהוא נתפס ברשתות אלה, לעתים קרובות נזרק חזרה לים למות.
הצהרת כוונות
פאולה היא אמנית וצלמת טבע ועבודתה מכתיבה סגנון מסויים. כפי שתבחינו במצגת הוידאו של הפרויקט היא איננה צלמת שגרתית והיא מתמודדת עם תיעוד האובייקטים המצולמים ועם סביבת חייהם יוצא דופן. העדשות רחבות ולמרות זאת הגיבורים נדמים קרובים מאוד לצופה במסך. המבט של הצלם הוא סבלני וסקרן, כפי שטבעי שיעשה צלם טבע, אם הוא מבקש ללכוד את רגעי הקסם שהטבע מזמן. הסגנון שלה אומץ על ידינו בשמחה, משום שהוא מאפשר ליופיו של העולם, האדם ובעיקר הים לפרוץ דרך המסך עד שאפשר כמעט לחוש אותו. פאולה היא הצלמת הראשית של הסרט והבחירה בנקודת מבטה המיוחדת להוביל את הסרט היא מכוונת, ונועדה לאפיין את הסגנון הוויזואלי של הסרט. צריך להבין שעבור הדייגים העולם לא מסתיים על פני האדמה ופני המים, כמו למרבית בני האדם. לעיתים מרכז עולמם הוא דווקא מה שמתחת לפני המים. מצב הביניים המתואר בתמונה הנ”ל, חצייה מתחת למים וחצייה מעל, הוא מצב טבעי אצל פאולה. האמת היא שבכל רגע שזה מתאפשר היא מבקשת לצלול עם מצלמתה אל מתחת לפני המים, אל העולם הרבגוני והמופלא הזה, הגווע כעת לנגד עיני מצלמותינו. מתחת לפני הים נפעיל בנוסף גם את מצלמות הגו-פרו החדשות, המאפשרות גמישות יוצאת דופן לצד איכות העולה על צילומי ה- HD. אנחנו נצמיד את המצלמות לדייגים ולחבריהם ונעקוב אחריהם מקרוב ומרחוק, באמצעות מצלמותיה הנוספות של פאולה. מצלמה וידאו נוספת תעסוק באיסוף עדויות. זו תהייה מצלמה דוקומנטרית קלאסית שעיקר תפקידה הוא איסוף הקולות של הדייגים, והנצחת פניהם צרובות השמש לצורך פרויקט התיעוד האינטרנטי. בכוונתנו למפות ככל יכולתנו את מפת העולם בעדויות של דייגים מודאגים שידגימו לצופים בעולם את חומרת המצב.
