דולילנד – ארץ הבובות, היא ארץ אגדית שכל ילד היה שמח להגיע לשם בכל רגע, ובעצם גם כל מבוגר שנשארה בו מעט מן הרוח הקסומה של אגדות ילדותו. ארץ הבובות היא ארץ כמו כל ארץ בעולם, רק שהכל בה מלאכותי. השמיים, השמש, הירח, ואפילו המים. זוהי ארץ שכל תושביה הן בובות ואין בה איש. אנחנו מגיעים לדולילנד ברגע היסטורי – בכל הבובות שם מתגשם פתאום חלומו של פינוקיו להפוך לאנושי. כולם שם חיים ונושמים אם כי הם עדיין נראים כמו בובות. המלך בובה, הטבח, הנסיכה, רועי האווזים, אופי העוגות וציירי החלומות – כולם בובות. אלה הן בובות חדשות ויפות שלא ראינו קודם מעולם, אבל הן דומות במאפיינים שלהן לבובות המוכרות לנו מן הילדות וגם מעכשיו. יש בובות של בני אדם ויש בובות של חיות ולבובות האלה יש רהיטים ובגדים, מכוניות ובתים וכמובן שגם צעצועים.
“הנוצה מארץ הבובות” מגולל סיפור אגדה מודרנית שעוסקת בקשר הנצחי שיש בין בני האדם לבין הבובות שלהם. זוהי עלילה משעשעת, מותחת ונוגעת ללב, העוסקת בזהירות ובאומץ בחיים ובמוות, ובתכנים יסודיים ומשמעותיים של הקיום האנושי. “הנוצה מארץ הבובות” פונה לקהל יעד רחב, “לכל המשפחה” ובכל התרבויות.
קשה לדמיין את חיי בני האדם ללא בובות – אבל זהו מצב הפתיחה של “ארץ הבובות”. בארץ הבובות אין איש, ובארץ האנשים לא נותרה אפילו בובה אחת. התסריט עוקב אחר סיפורן של הבובות בארץ הבובות, ורק יחד איתן הוא מתגלגל ומגיע בסופו של דבר אל ארץ האנשים. העלילה מתארת מסע נואש לחיים ולמוות של בובות מארץ הבובות לארץ האנשים שמבינות שיש לשים קץ לפירוד בין העולמות.
הסרט מטפל באחד המשברים המרכזיים שהביאו עלינו החיים המודרניים בעידן הנוכחי. תא החמולה הרב משפחתי המגונן נהרס כמעט לחלוטין בעולם המערבי. כך גם התא המשפחתי המסורתי מתגוון במודלים חדשים של חיים חד הוריים, תוך צמצום גובר והולך של המחויבות הבין משפחתית.
“הנוצה מארץ הבובות” פונה לקהל יעד רחב, “לכל המשפחה” ובכל התרבויות. גיבורי הסרט הראשיים יעוצבו בדמותן של בובות הפורצלן והגומי הוורודות והקלאסיות, קונספט עיצובי מקורי שככל הידוע טרם נעשה בקולנוע.
דולילנד היא ממלכת בובות אגדית שבה חיות הבובות לבד ובנפרד מבני אדם. הארץ היפה הזו היא ארץ מפתיעה וצבעונית, כל בית שם יכול להיות ממתק או מתקן שעשועים, וכל כביש חפיסת שוקולד. בדולילנד הכל עשוי מבובות – אימא ואבא, ספר ובית. השמיים שמי בובה, והים ים-בובה, ואפילו האוכל הוא בובה.
דולי היא בובת נערה צעירה והיא הנסיכה האהובה של דולילנד. לאחרונה דולי חשה בודדה, למרות שהיא אף פעם לא לבד. דולי מרגישה שמשהו חסר בחייה, והיא איננה מבינה למה ומה. בסופו של דבר היא מבינה שכל הבובות החיות בדולילנד הן אולי שמחות, אך גם מאוד בודדות, פשוט מפני שאין שם אנשים. עולם שבו הבובות הן ללא אנשים והאנשים ללא בובות, הוא עולם עצוב מאוד.
החיים בדולילנד נראים שמחים ומאושרים אבל יש בעיה אחת גדולה בדולילנד – חיי הבובות שם אינם חיי נצח, שלא כמו חיי הבובות כשהם בינינו. מאז הקימו הבובות את ארץ הבובות לא השתנה בהן דבר, פרט לעובדה שהן הפכו להיות “אנושיות”, במובן זה שהם יכולים יום אחד למות. בצד השמחה הנובעת מהגשמת חלומו הגדול של פינוקיו הבובה להפוך לאנושי, סופיות החיים מדאיגה מאוד את הבובות, שחיו עד אז חיי נצח עד בלאי או אובדן.
מלך דולילנד הוא פאפידי, קשיש חכם וטוב לב שהשכיל לבנות עבור הבובות חיים שקטים וטובים. כשדולי נכדתו מגלה לחרדתה כי הוא עומד למות, היא רוצה לעשות משהו כדי להציל אותו. היא מבינה שלכל הבובות היו פעם חיי הנצח כשהן חיו בקרב בני האדם, והיא מחליטה למצוא את ארץ האנשים. כך היא חושבת שהיא תוכל להציל את הסבא שלה, ואת סבתא שלה, ובעצם את כל הבובות החיות בדולילנד.
השליט האמיתי בארץ הבובות הוא דוליקון, שר צבא קשוח ומר לב. באמצעות חיילים ושוטרים הסרים למרותו, השכיל דוליקון להשתלט על כל מוקדי הכוח בארץ הבובות. דוליקון מאוכזב מאוד מבני האדם שנטשו אותו עוד כשהיה בובת צעצוע בידיהם. באותם ימים רחוקים שבהם עדיין חיו בובות ובני אדם יחד, נינטש דוליקון על ידי בעליו המתבגר. אז חבר דוליקון לפאפידי, שגם הוא נינטש ע”י בעליו, ויחד הם הקימו את דולילנד, שהפכה עד מהרה למקום מפלט לכל הבובות הנשכחות. דוליקון מעולם לא סלח לילד שנטש אותו, בזמן שפאפידי דווקא התגעגע לחברו טוני שנעלם. ארץ הבובות הייתה מוצלחת מדי, ומהר מאוד הגיעו אליה כל הבובות שחיו בין בני האדם, עד שלא נותרה שם אפילו בובה אחת. חיי האנשים ללא בובות הפכו להיות אומללים ועצובים.
דולי יוצאת יחד עם אחיה דודי למסע לגילוי מחדש של ארץ האנשים. היא אינה מבינה וגם אינה נעתרת לבקשתו של פאפידי להניח לו למות. למסע ההרפתקאות מצטרפים רוקי הכבאי החזק והאמיץ וצ’יז השוטרת. גם קיילי הדורבנית הפחדנית, וקורין, עגורת הכתר והציפור השומרת של דולי.
דוליקון חושש בצדק לשלטונו והוא ועוזריו הקשוחים יעשו הכל כדי למנוע מדולי ודודי מלהגיע לארץ האנשים. דוליקון מאמין כי חזרת הבובות לארץ האנשים תביא אסון גדול על ראש הבובות, והוא נחוש למנוע זאת בכל מחיר. עוזרת לו במזימתו בטסי, ואימם של דולי ודודי, מלכה רודפת שררה וכוח. כשהיא מבינה שהיא שותפה להרס ארץ הבובות אולי כבר מאוחר מדי.
דולי ודודי רוצים אומנם להציל את כל הבובות בארץ הבובות ממוות, ואת כל האנשים מחיי עצב ובדידות. אבל אז מתברר כי “אנושיותן” של הבובות היא כבר בלתי הפיכה וכי מי שנדון למות ימות. או אז הם מבינים שזה לא בהכרח רע, שחיי נצח בתור בובה, אינם בהכרח עדיפים על חיי אנוש קצובים בזמן.
לדוליקון יש תוכניות גדולות יותר מהשתלטות על דולילנד. את הצבא העצום שלו הוא הקים כדי להשתלט גם על ארץ האנשים. האיום של צבאו העצום על חיי האנשים הוא ממשי ומפחיד. תוכנית הנקם השטנית שלו קרובה להשלמת יעדיה האכזריים.
לאחר מסע ארוך, פוגשים דולי ודודי בילדים ובאנשים שמעולם לא פגשו, ושבלעדיהם חיי הבובה, כמו חיי בני האדם, אינם חיים.
את האיורים היפים עיצב מיש, פיל אנימציה.